<h1>עבוה"ק לרשב"א בית נתיבות שער חמישי</h1>
<h2>דף סה:</h2>
האומר לחברו צא וערב לי בגרוגרות, והלך ועירב לו בתמרים, או שאמר אליו ערב לי בגרוגרות שיש לי במקום פלוני והלך ועירב לו בגרוגרות שיש לו במקום אחר, אינו עירוב, שכל האומר כן בקפידה הוא אומר, כי רצה להסתפק מאלו ולא מאלו. במה דברים אמורים בששינה כן ועירב לו משל משלח, אבל אם עירב לו משל עצמו הרי זה עירוב, שכל שאומר לערב לו מה שמערב לו שם זכות הוא לו ומזכין לאדם שלא בפניו, ויראה לי דווקא בשזכה לו על ידי אחר. אמר לו צא וערב לי במגדל ועירב לו במקום אחר, אינו עירוב, ויראה לי שאפילו עירב לו משל עצמו כן, שבמקום הנחת העירוב בין משלו בין משל חברו יש קפידא שמא במקום זה שהוא יותר קרוב או יותר רחוק דעתו נוחה, ואפילו היו שניהם קרובים או שניהם רחוקים, כאן דעתו נוחה לנוח בשבת ולא במקום אחר.
